"בְּאֵין גְּבָרִים קָרְאוּ לַתַּרְנְגוֹל אַבּוּ עַלִי"

שלושים סיפורים בערבית מדוברת

ערבית, תעתיק עברי, תרגום לעברית, הרחבות, קבצים קוליים

אחת הבעיות הידועות בה נתקלים לומדי הערבית, היא המחסור החמור בספרות הכתובה בשפה המדוברת. הבעיה זועקת לשמיים ולא עולה בקנה אחד עם החשיבות העצומה של לימוד השפה האמתית בה מדברים ומתקשרים בפועל כול דוברי הערבית. השפה המדוברת אינה גרסה נחותה או קלוקלת של השפה הספרותית. היא עומדת בזכות עצמה במלוא יופייה והדרה, עשירה להפליא וכמעט אין סופית מבחינת אוצר המילים שלה, הביטויים ומטבעות הלשון, הפתגמים והסלנג השופע, המפולפל והעסיסי. ומעל לכל, זוהי השפה החשובה יותר ליצירת תקשורת עם שכננו הערבים, והיא המפתח להבנת החברה הערבית, תרבותה וערכיה.
כל 30 הסיפורים בספר זה קשורים לפתגמים עממיים שגורים. קיבצנו פתגמים שהסיפורים העומדים מאחוריהם מעניינים במיוחד, וחיברנו סיפור עלילה מקורי ומרענן, משכיל ומשעשע, הכתוב בשפה המדוברת בלהג הפלסטיני, ומשובץ בביטויים, מטבעות לשון, פתגמים וסלנג לרוב.
הסיפורים (שאורכם נע בן עמוד לחמישה עמודים, סה"כ כ-330 עמודים) כוללים חמישה חלקים כל אחד:
הסיפור בערבית / תעתיק עברי מדויק ומוקפד / תרגום לעברית / הרחבות לימודיות הקשורות למילים קשות ומיוחדות, ביטויים, סלנג ופתגמים / הקלטות קוליות של כל הסיפורים (סך הכך שלוש שעות של קריאת הסיפורים).
מטרתו העיקרית של הספר, שאנו מבקשים להגיש לך לאחר עבודה ארוכה, קפדנית ואינטנסיבית, אך יחד עם זאת - מענגת להפליא, היא לימוד והעמקה בידיעת השפה הערבית המדוברת בלהג המקומי. אנו תקווה שהספר ישמש גם כלי עזר יעיל ללימוד עברית עבור אחינו ששפת אמם ערבית.

לרכישת הספר ניתן לפנות להוצאת נדה - אבשלום פרג'ון

nada07@zahav.net.il / טל': 054-4826696

פרופ' עמאד קסיס כותב אודות הספר

"זה התחיל בקבוצת פייסבוק העוסקת במציאת חלופות למילים בשפות שונות. שאלה מפתיעה צדה את עיני. היא עסקה בביטוי בו השתמש סַלַאם אל-רַאסִי, גדול הסופרים בז'אנר הספרות העממית הערבית במאה העשרים. הביטוי היה נטוע עמוק בשפה המדוברת הלבנונית, ותמהתי מה לאבשלום פרג'ון ולביטוי. כשנפגשנו הבנתי כי יש בארץ הזאת דוברי עברית השולטים בערבית המדוברת על ניביה השונים, ומלאים תשוקה אליה, אפילו יותר מהרבה דוברי ערבית כשפת אם. מיד הבנתי כי בפנינו פרויקט ראשון מסוגו, מעניין ומאתגר במיוחד.
ההמשך היה מאלף. אבשלום ובֻּתַ'יְנַה ליקטו פתגמים שיש מאחוריהם סיפורים במסורת הערבית, וכתבו שלושים סיפורים מרתקים בערבית מדוברת פלסטינית, אותנטית ומעודכנת, המדיפים ניחוחות משכרים ומענגים של תבלינים מזרחיים.
אין זה קל כלל ועיקר לתרגם מטבעות לשון החצובים מאבני החיים של עם אחד, לשפה של עם אחר. כתיבת הסיפורים בערבית, התעתיק המדויק לעברית והתרגום הקולח, לצד ההסברים, ההרחבות והקלטת הסיפורים, הופכים את הספר לאמצעי לימוד ראשון במעלה לכל לומדי השפה הערבית המדוברת, כמו גם ללומדי העברית ששפת אמם ערבית.
היה לי הכבוד והעונג לעבור על הטקסטים בערבית ובעברית. שתי השפות הן תאומות שמנסים להפריד ביניהן בצורה מלאכותית. מי ייתן והדיו יחבר בין העמים והלבבות, ואני מאושר שיכולתי לתרום את חלקי, צנוע יהיה ככל שיהיה".

"لقد بدأت القصّة من خلال مشاركة في صفحة فيسبوك تُعنى بالبدائل اللّسانيّة اللّغويّة, حيث اصطادت عيناي سؤالًا عن تعبير استعمله سلام الرّاسي, وهو من كبار كتّاب القصص الّتي عنيت باللّغة العاميّة العربيّة في القرن العشرين. لقد كان التّعبير مغروسًا عميقًا جدًّا في اللّغة المحكيّة اللّبنانيّة, واستغربت ما لأپشالوم فرجون وهذا التّعبير. لما التقينا فهمت أنّ في هذه البلاد متكلّمين للّغة العبريّة يعرفون اللّغة العربيّة المحكيّة على اختلاف لهجاتها ويعشقونها, لدرجة انّ عشقهم قد يفوق الكثيرين من متحدّثي اللّغة العربيّة لغة أمّ, وفهمت حالًا أنّنا أمام مشروع رائد وفريد ومهمّ, ويشكّل تحدّيًا مميّزًا.
بقيّة القصّة كانت مثيرة للغاية. أپشالوم وبثينة قاما بجمع أمثال عربيّة من صميم الحياة, خصوصا تلك التي تولّدت من قصص من التّراث العربيّ, وشكّلا منها مجموعة قصص رائعة بالعربيّة المحكيّة الفلسطينيّة, أصيلة ومستحدثة, تنبعث منها رائحة التّوابل الشّرقيّة المميّزة, ولها مذاق فريد من نوعه.
ليس من السّهل أبدًا ترجمة أمثال وتعابير لغويّة خاصّة, نُحِتَت من صخور حياة شعب ما, ونقلها للغة شعب آخر. إنّ كتابة القصص بالعربيّة, ونقلها بدقّة بحروف عبريّة, التّرجمة السّلسة, وإضافة الشّروحات المميّزة والتّسجيلات الصّوتيّة, قد جعلوا من هذا الكتاب وسيلة تعليم من الطّراز الأوّل لكل من يتعلّم اللّغة العربيّة المحكيّة ولمتعلّمي اللّغة العبريّة.
لقد كان من دواعي فخري أن أراجع النّصوص العربيّة والعبريّة بشغف. إنّ اللّغتين هما توأمان يحاول البعض فصلهما قسرًا بصورة مفتعلة. أرجو أن يكون الحبر هو وسيلة التّواصل بين الشّعوب والقلوب, وأنا سعيد جدًّا أنّني أسهمت بقسطي بالعمل مهما كان متواضعًا".
بروفيسور عماد قسيس